זרגרי נ' מעלה לבונה כפר שיתופי בע"מ

פסק דין

עיקרו של תיק זה נוגע למערכת היחסים שהתקיימה בין התובעת לבין מעסיקיה מטעם הנתבעת, ובראשם מזכ"ל הנתבעת דאז, הגב' השאש, והשלכותיה של מערכת יחסים זו על פיטוריה של התובעת והכרוך בהם.

ואלו המחלוקות שבין הצדדים

1.עיקר בניינה ומניינה של תביעת התובעת הינו הנסיבות בהן הובאה העסקתה לכלל סיום. לטענתה פוטרה ללא כל סיבה נראית לעין, בחוסר תום לב ובשרירות ותוך התעלמות ממצבה. אף השימועים שנערכו לה, נערכו מן השפה ולחוץ ,ולמעשה פוטרה בשל חשיפת מעשי שחיתות. לשיטתה של התובעת היא זכאית בגין כך לפיצויי פיטורים מוגדלים בשעור 200% .הנתבעת חולקת על כל אלה ולטענתה פיטוריה של הנתבעת נעשו מטעמים רלבנטיים וראויים, ונערך לה שימוע כדין.

2.בצד אלה טוענת התובעת כי בהליך פיטוריה ובכלל זה גם בפרסום שפרסמה הנתבעת, ובבהילות הפיטורין, פגעה בשמה הטוב ונגרמה לה עגמת נפש ותובעת פיצוי בגין כך. הנתבעת הכחישה כי ההליך גרם לנזקים ואף מכחישה כל קשר לפרסום האמור.

3.כן חלוקים הצדדים בשאלה האם זכאית התובעת להפרשי תשלום פיצויי פיטורין, לפיצויי הלנת פיצויי הפיטורין שכן שולמו, ולהחזר קיזוז בגין מה שלטענת הנתבעת היה שימוש חורג שעשתה התובעת בטלפון של הנתבעת שבו החזיקה.

וזהו הרקע העובדתי הנצרך לצורך ההכרעה במחלוקת העיקרית, כפי שעלה מהראיות שבפני בית הדין:

1.התובעת הינה תושבת הישוב מעלה לבונה (להלן: "הישוב"),המנוהל על ידי הנתבעת (להלן גם: "האגודה"), והיא חברה באגודה. התובעת שמשה כמזכירה בנתבעת במשך מספר שנים (תשע או אחת עשרה- דבר השנוי במחלוקת בין הצדדים) וזאת עד לפיטוריה ביום 19.11.2010.

2.במועדים הרלבנטיים לארועים נשוא תביעה זו מונה לנתבעת ועד ממונה מטעם רשם האגודות השיתופיות, שהיה מורכב משלושה חברי ועד מן החוץ (שאינם מקרב חברי האגודה) ושניים מקרב חבריה. החל בשנת 2008 ועוד בטרם מונה הועד הממונה, הועסקה על ידי ועד הנתבעת הגב' יעל השאש (להלן: הגב' השאש) כמזכ"ל האגודה. מתוקף תפקידה היתה הגב' השאש ממונה על עובדי מזכירות הנתבעת ובכללם התובעת.

3.יחסי העבודה בין הגב' השאש לבין התובעת, וככל הנראה, גם בינה לבין רכזת הקהילה ויתכן אף עובדים נוספים, לא היו תקינים, כאשר לטענת הנתבעת, היתה התובעת הגורם המתסיס לענין זה.

4.אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת מצאה פגמים- לשיטתה- בהתנהלותה של הגב' השאש- ובעיקר בכל הנוגע לשלושה עניינים- כמפורט בסעיפים 3-5 לתצהירה: הראשון בהם- הצגת מצגי שווא בקשר לביצוע עבודה על ידי הגב' השאש (הן בנוגע לטעם בשלו עבדה 80% משרה בלבד, והן באשר לטענות הגב' השאש בדבר ביצוע פגישות עבודה , שלא היו). השני- בניגוד לאמור בחוזה ההעסקה של המזכ"ל- כאשר גרמה נזק לרכב הנתבעת שהועמד לרשותה, שולם רכיב ההשתתפות העצמית -במקום על ידי הגב' השאש עצמה, על ידי הנתבעת, וזאת על פי הוראתה של הגב' השאש. השלישי- בעקבות בדיקה שביצעה התובעת לבקשתה וביזמתה של הגב' השאש באשר להפרשות שבוצעו על ידי חברי הנתבעת ל"'קרן צדקה", התברר לתובעת כי לא כל הכספים הנגבים מועברים לתעודתם. התובעת התריעה על כך בפני הגב' השאש. לענין זה אישרה התובעת כי המדובר בתקלה שהחלה קודם לכהונתה של הגב' השאש כמזכ"ל וכי התקלה תוקנה זמן מה לאחר התראתה של התובעת.

5.בראשית שנת 2010 רכשה הנתבעת את שירותיו של יועץ ארגוני ("מושון") , אשר ניסה לשפר את מערכת היחסים בין עובדי הנתבעת, ואולם , לפחות בכל הנוגע ליחסים שבין הגב' השאש לבין התובעת, לא צלחה דרכו.

בחודש מאי 2010 יזמה התובעת נסיון למפגש עובדי האגודה עם חברי הועד מן החוץ על מנת לדון בתלונות על הגב' השאש. המפגש לא התקיים בסופו של דבר , כאשר חברי הועד מן החוץ בקשו דווקא מן הגב' השאש לתאם מיקום לפגישה.

6.באסיפה כללית של חברי האגודה שנערכה בראשית יוני 2010, ניסו חברים מן האגודה להעלות לדיון נושא התנהלותה הלקויה , לסברתם, של הגב' השאש. נסיון זה לא צלח באשר ועד הנתבעת עמד על קיום הדיון בנושאים שעמדו על סדר היום שפורסם מראש לאותה ישיבה. אין מחלוקת כי התובעת עצמה הגיעה לאסיפה (לטענתה לקראת סופה -ר' עדותה בעמ' 8 ש' 8) ולאחר סיומה פנתה אל מספר אנשים בהתרעמות על "סתימת פיותיהם" של המלינים כנגד המזכ"ל . באותו מעמד השתמשה התובעת בכינויים "שקרנית וגנבת" ביחס לגב' השאש. בין הצדדים ישנה מחלוקת באשר לזהותה וגודלה של קבוצת האנשים עמם דברה התובעת . (להלן: "ארועי האסיפה הכללית")

7.בעקבות ארועי האסיפה הכללית התקימו שתי ישיבות של ועד האגודה עם התובעת. הפגישה הראשונה היתה רק עם חברי הועד מן החוץ (ס'13 לתצהיר התובעת וס' 27-28 לתצהיר הגב' השאש). באותה פגישה עומתה התובעת עם התנהלותה אל מול הגב' השאש ובכלל זה אירועי האסיפה הכללית ונמסר לה כי בכוונת הנוכחים להמליץ בפני הועד על פיטוריה (להלן: "הישיבה הראשונה").

הישיבה השניה (להלן: "השימוע הראשון"), התקיימה בסופה של ישיבת הועד מיום 15.6.2010. אז יצר מר פרילוק – שהינו חבר ועד מבין חברי האגודה , ואף שכן וידיד טוב של התובעת-קשר טלפוני עם התובעת לביתה , והזמינה לישיבת הועד. התובעת הקליטה את האמור במפגש זה באמצעות הטלפון הסלולרי שלה ותמלול ההקלטה צורף כנספח ב' לתצהירה. כעולה מן התמלול , השיחה נפתחה בהודעה כי בכוונת הנתבעת לפטר את התובעת וכי המדובר בהליך שימוע. במסגרת השיחה עומתה התובעת עם התבטאויותיה דלעיל ביחס לגב' השאש – התובעת לא חזרה בה מתוכן הדברים אך התנצלה על האופן שבו הועלו. באותה ישיבה נטען כלפי הנתבעת כי היא נוהגת בחוסר לויאליות כלפי הגב' השאש שאליה כפופה ושעליה להמנע מלפרסם דברים הנוגעים אליה . התובעת טענה כי היא מחויבת בלויאליות כלפי תושבי הישוב וכי היות והגב' השאש אינה פועלת לטובתם הרי "האינטרס נוגד" בעקבות כך ביקשה התובעת לסיים את השימוע שכן "אינה רואה טעם..".(עמ' 3 לתמלול)

8.בעקבות כך הוצא לתובעת מכתב פיטורין נושא תאריך 22.6.2010 (נספח ג' לתצהירה), וזה נמסר לה בו ביום.

9.ביני לביני – קרי בטרם קיבלה התובעת מכתב פיטורין- פורסם בדוא"ל הישובי (המופץ בקרב תושבי הישוב) דבר פיטוריה. הודעת המייל צורפה כנספח ג' לתצהיר התובעת.

10. עקב פיטוריה פנתה התובעת לקבלת סעד של צו מניעה זמני מבית הדין לעבודה במסגרת ס"ע 9591-07-10. בהמלצת כב' סגן הנשיאה, השופט אברהמי, בוטלו הפיטורין ונערך שימוע נוסף בהשתתפות הרב קנוהל עליו המליץ בית הדין.

בפועל לא חזרה התובעת לעבודה ואולם המשיכה לקבל שכר בכל התקופה שעד להחלטות שהתקבלו בעקבות אותו שימוע.